יום שלישי, 24 בינואר 2012

הגרופית של הקשר הרב דורי

אני מגדירה את עצמי כגרופי של תוכנית הקשר הרב דורי. ואיך זה קרה?
נפגשתי לראשונה עם הקשר הרב דורי במקרה. הידרכתי מורות בבית ספר בחולון. לקראת סוף השיעור מורה קראה לי למעבדת המחשבים לסייע לה בעניין טכני. סביב שולחן ישבו כמה קשישים מלווים בילדים. הם עסקו במשהו שנראה חשוב כי רק אחד הרים את הראש, הביט בי ברצינות כמה שניות וקרא בקול בס: "גברת ממשרד החינוך, למה לא הסתרקת היום"? זו היתה התחלה של סיפור אהבה שנמשך עד היום.
כל יום שני כאשר הקשישים היו מתאספים הייתי מוצאת סיבה להכנס למעבדה, פעם זה היה להביא כיבוד, פעם לעזור בסריקת תמונות ופעם או להקליט אותם מספרים את סיפור חייהם. סיפור אחד משך אותי ולא יכולתי לעזוב עד שהוא תועד במלואו. סיפור של ילד עם בלון חמצן צמוד וקשיש שהיה אב הבית של בית הספר.
את כל פרטי הסיפור לא אפרט כאן, אך התגלה בפני עולם של רגשות שלא הכרתי קודם. לקחתי איתי משהו מכל סיפור ששמעתי ואני עעדיין מחפשת...
סנדי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה